<h1>ארחות חיים הלכ' ביאות אסורות סימן י"ד</h1>
<h2>דף מט.</h2>
כתב הרמב"ם ז"ל ממזר האמור בתורה זה שבא מן הערוה חוץ מן הנדה שהבן הבא ממנה פגום ואינו ממזר אבל הבא על שאר עריות בין באונס בין ברצון [בין בזדון] בין בשגגה הולד ממזר ואחד זכרים ואחד נקבות אסורין לבא בקהל עד עולם שנאמר גם דור עשירי כלומר לעולם. גוי ועבד הבאין על ממזרת הולד (כשר) [ממזר] וממזר הבא על הגויה הולד גוי ואם נתגייר הרי הוא כשאר גרים. [ואם בא] על השפחה הולד עבד שחררו הולד כשר. לפי דבר זה התירו חכמים לממזר לישא שפחה כדי לטהר את בניו שהרי הוא משחררן ונמצאו בני חורין. ולא גזרו על שפחה לממזר מפני תקנת (חכמים) [הבנים]. ממזר מותר לישא גיורת וכן ממזרת לגר והבנים ממזרים שהולד הולך אחר הפגום. גיורת שנשאת לגר והוליד בן אע"פ שהורתו ולידתו בקדושה הרי מותר בממזרת. וכן בן בנו עד שישתקע שם (גיותו) [גירותו] ולא יודע שהוא גר ואחר כך יאסר בממזרת. שלשה ממזרים הן ממזר ודאי וממזר ספק וממזר מדבריהם. אי זהו ממזר ודאי זה הבא מן הערוה ודאית וממזר ספק זה שבא מספק ערוה כגון שבא על אשה שנתקדשה או נתגרשה בספק וכיוצא בהן. וממזר מדבריהם כגון שהאשה שמעה שמת בעלה ונשאת והרי בעלה קיים ובא בעלה הראשון עליה והיא תחת השני הבן ממזר מדברי סופרים.
<h2>דף עח:</h2>
כתב הרמב"ם ז"ל ממזר האמור בתורה זה שבא מן הערוה חוץ מן הנדה שהבן הבא ממנה פגום ואינו ממזר אבל הבא על שאר עריות בין באונס בין ברצון [בין בזדון] בין בשגגה הולד ממזר ואחד זכרים ואחד נקבות אסורין לבא בקהל עד עולם שנאמר גם דור עשירי כלומר לעולם. גוי ועבד הבאין על ממזרת הולד (כשר) [ממזר] וממזר הבא על הגויה הולד גוי ואם נתגייר הרי הוא כשאר גרים. [ואם בא] על השפחה הולד עבד שחררו הולד כשר. לפי דבר זה התירו חכמים לממזר לישא שפחה כדי לטהר את בניו שהרי הוא משחררן ונמצאו בני חורין. ולא גזרו על שפחה לממזר מפני תקנת (חכמים) [הבנים]. ממזר מותר לישא גיורת וכן ממזרת לגר והבנים ממזרים שהולד הולך אחר הפגום. גיורת שנשאת לגר והוליד בן אע"פ שהורתו ולידתו בקדושה הרי מותר בממזרת. וכן בן בנו עד שישתקע שם (גיותו) [גירותו] ולא יודע שהוא גר ואחר כך יאסר בממזרת. שלשה ממזרים הן ממזר ודאי וממזר ספק וממזר מדבריהם. אי זהו ממזר ודאי זה הבא מן הערוה ודאית וממזר ספק זה שבא מספק ערוה כגון שבא על אשה שנתקדשה או נתגרשה בספק וכיוצא בהן. וממזר מדבריהם כגון שהאשה שמעה שמת בעלה ונשאת והרי בעלה קיים ובא בעלה הראשון עליה והיא תחת השני הבן ממזר מדברי סופרים.
<h2>דף פט:</h2>
כתב הרמב"ם ז"ל ממזר האמור בתורה זה שבא מן הערוה חוץ מן הנדה שהבן הבא ממנה פגום ואינו ממזר אבל הבא על שאר עריות בין באונס בין ברצון [בין בזדון] בין בשגגה הולד ממזר ואחד זכרים ואחד נקבות אסורין לבא בקהל עד עולם שנאמר גם דור עשירי כלומר לעולם. גוי ועבד הבאין על ממזרת הולד (כשר) [ממזר] וממזר הבא על הגויה הולד גוי ואם נתגייר הרי הוא כשאר גרים. [ואם בא] על השפחה הולד עבד שחררו הולד כשר. לפי דבר זה התירו חכמים לממזר לישא שפחה כדי לטהר את בניו שהרי הוא משחררן ונמצאו בני חורין. ולא גזרו על שפחה לממזר מפני תקנת (חכמים) [הבנים]. ממזר מותר לישא גיורת וכן ממזרת לגר והבנים ממזרים שהולד הולך אחר הפגום. גיורת שנשאת לגר והוליד בן אע"פ שהורתו ולידתו בקדושה הרי מותר בממזרת. וכן בן בנו עד שישתקע שם (גיותו) [גירותו] ולא יודע שהוא גר ואחר כך יאסר בממזרת. שלשה ממזרים הן ממזר ודאי וממזר ספק וממזר מדבריהם. אי זהו ממזר ודאי זה הבא מן הערוה ודאית וממזר ספק זה שבא מספק ערוה כגון שבא על אשה שנתקדשה או נתגרשה בספק וכיוצא בהן. וממזר מדבריהם כגון שהאשה שמעה שמת בעלה ונשאת והרי בעלה קיים ובא בעלה הראשון עליה והיא תחת השני הבן ממזר מדברי סופרים.
